מאירי על יבמות קכ״ב

1 גוי שהיה מוכר פירות ואמר פירות הללו של ערלה הם של עזיקה הם של נטע רבעי הם לא אמר כלום שלא אמר אלא להשביח מקחו של ערלה ונטע רבעי מפני שפירות הילדה חשובים מפירות הזקנה ואינו נאמן בשל ערלה לאסרם בהנאה וכל שכן באכילה ולא בנטע רבעי להצריכם פדיון וכן של עזיקה והוא מקום שבארץ ישראל שפירותיו משובחים וכשמביאם חוצה לארץ לפי דבריו הוא מטעינם במעשר שאינו נאמן כך פירשוה גדולי הרבנים ומתחילה היו מפרשין של עזיקה פרדס המעוזק וגדור סביב והוא של שביעית שהמשומר אסור בו ומקשים לעצמם שהרי אם עבר זמן הביעור אף מן המופקר אסור וקודם זמן הביעור אף מן המשומר מותר ואחרוניהם משיבים עליהם שכל מן המשומר אף קודם הביעור אסור וממה ששנו בסיפרא את ענבי נזירך לא תבצור מן המשומר אי אתה בוצר אבל אתה בוצר מן המופקר אלמא פירות מן המשומר אף קודם זמן הביעור אסורים ולא תבצור דקרא לאסר את הפירות בא ומכל מקום הם פירשוה בפירושי התורה שלהם שלא בא אלא ליתן לאו על המשמר כרמו ובצרה ואינו מפקירה שכך כתב ענבי נזיריך שהפרשתם והזרתם מבני אדם ולא הפקרתם לא תבצור כדרך הבוצרים אלא נהוג בהם מנהג הפקר וכן בסיפרא אמרו לא תבצור כדרך הבוצרים מכאן אמרו תאנים של שביעית אין קוצצין אותן במקצה כו' אבל הפירות עצמן מותרין הם לאכלם בתורת הפקר אע"פ שהוא גדור וראיה לדבר במסכת סוכה ל"ט ב' במה שאמרו שם אבל הלוקח מן המשומר אפילו כחצי איסר אסור כלומר מפני שהערמה הוא כשמוכר על יד ואם הפירות עצמן אסורין היכי קתני אפילו כחצי איסר אסור והלא אף הן עצמן לכולי עלמא אסורין ואפילו לעצמו אלא לא נאמרה אלא משום סחורה ומכל מקום אם יש לפרשה לענין שביעית אתה מפרש עזיקה בענין חפירה מלשון מצאו יושב ועוזק תחת הזיתים והרי זה אברויי אילנא ואסור ואף הפירות אסורין שהרי מעבודת שביעית באו וקיימא לן הנוטע בשביעית יעקור ושדה שניטייבה או נידיירה בשביעית לא תזרע למוצאי שביעית ויש מפרשים של עזיקה פרדס המשומר מתוך שבחו ולא שיהא בו איסור אלא ללמד שכשם שלא אמר זו אלא להשביח מקחו כך כשהוא אומר של ערלה ולמדנו מדבריהם שאם אמר של ערלה לבד נאמן ואין זה כלום דודאי אף בשל ערלה לבד אינו נאמן:

2 לפי דרכך למדת משמועה זו שפירות הגוי ערלה נוהגת בהם והוא שהתבאר במקומה ערלה פ"א מ"ב שכל שנטעו עד שלא באו אבותינו לארץ פטור משבאו לארץ אף מה שנטעו גוים חייב שנאמר כי תבאו וכבר כתבנו בדין זה כפי היכולת בראשון של קדושין:

3 ומכל מקום נטע רבעי שהזכירו בו יש מפרשים בו שאף הוא נוהג בשל גוים ויש מפרשים בו שאם בא הנכרי לנהוג במצוה הרי הוא קדש כנטע רבעי של ישראל וכבר ביארנו במקומו שנטע רבעי אינו נוהג בחוצה לארץ אבל ערלה ודאית נוהגת בחוצה לארץ וספיקה מותר:

4 אשה נאמנת להביא גיטה כמו שביארנו במקומו וקל וחומר הדברים אם נשים שאין נאמנות להעידה במת בעלה נאמנות להביא גיטה כמו שביארנו שם היא עצמה שנאמנת במת בעלה אינו דין שנאמנת להביא גיטה:

5 דבר תורה אחד דיני נפשות ואחד דיני ממונות צריכים דרישה וחקירה שנאמר משפט אחד יהיה לכם ומה טעם אמרו דיני ממונות אין צריכים דרישה וחקירה שלא תנעל דלת בפני לווין:

6 עידי נשים הבאים להשיאה במיתת בעלה נחלקו בסוגיא זו לר' טרפון ור' עקיבא צריכין דרישה וחקירה שהרי יש בה היתר אשת איש לעלמא ואיפשר לבא לידי דיני נפשות ולרבנן אין צריכין דרישה וחקירה שהרי אתה בא להגבות כתובתה ועל כרחך כשאתה מגבה כתובתה אתה מתירה לינשא ואף בארוסה שאין לה כתובה מכל מקום לא נתנו דבריהם לשיעורין והלכה כרבנן ולא עוד אלא שאף ר' טרפון ור' עקיבא לא אמרוה אלא קודם שהוחזקו להשיא על פי אשה וקרוב הא לבתר הכי עבד ושפחה נאמנין גוי מסיח לפי תומו נאמן דרישה וחקירה מהיכא ולמדת שלדברי הכל אף לכשנזדמנה לדיני נפשות משום עיגונא אקילו בה רבנן והוא הדין לכל עניני גיטין וקדושין שאין צריכין דרישה וחקירה וישנן בבית דין הדיוטות וכמו שכתבנוה בפרק המגרש פ"ח ב' ואין הפרש בזו בין שבאו להתיר בין שבאו להחמיר כמו שכתבנו בראשון של סנהדרין ב' ב' ויש מי שסובר שלא אמרו שאין צריכין דרישה וחקירה אלא בעדים הבאים להשיאה שמעידים שמת בעלה והיורשים חייבין ליתן כתובה אבל עדים הבאים לאסרה כל שמעידים שנתקדשה אפילו לרבנן בעו דרישה וחקירה שהרי אין מחייבין אותו בכתובה ואין הטעם שלהם כלום שהרי מכל מקום באים לחייבו כתובה אם גרשה אפילו לא כתב לה לדעת קצת כמו שביארנו במסכת קדושין ס"ה א' בענין ואם נתן גט מעצמו כופין אותו ליתן כתובה ובכמה מקומות ועוד דאדרבה דוק מינה דאפילו לר' עקיבא ור' טרפון דמצרכי דרישה וחקירה דוקא בעדים הבאים להתיר אשת איש לעלמא אבל בבאים לאסור לאו דיני נפשות הוא ואף בתוספות כתבו דשום עדות שבקדושין וגיטין אין צריכין דרישה וחקירה עד ששאלו בה למאן דאמר שאין כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה היאך אמרו שאין צריכין דרישה וחקירה הואיל ואף בדיני ממונות לא הפקיעוה אלא משום נעילת דלת ותירצו שמאחר שיש לעדותם פנים אין זו עקירה ואע"פ שהתירוץ ודאי דוחק הוא מכל מקום כתבנוה להודיע שהם כתבוה כן ואף קצת גאוני ספרד כתבוה כן בכתובות בשמועת המורדת ואפילו בדין מרומה שכיוצא בו אף בממון צריכים דרישה וחקירה בקדושין וגיטין לא וכל שכן אם נמצאו שאר דבריהם מכוונים חוץ מן הזמן שהרי לא תקנו זמן בקדושין ואלו היו מצריכין דרישה וחקירה היינו מצריכים בהם זמן מן התורה ואע"פ שבגיטין תקנו זמן לא מן התורה אלא משום בת אחותו וכן שאם כתוב בו חדש ושבוע ושבת דיו כדאמרינן אהני לשבוע דלקמיה ודבתריה וכן שלשה גיטין פסולין והולד כשר ואחד מהם שאין בו זמן:

7 כבר ביארנו בפרק קורדיקוס ע"א א' שמשיאין את האשה מפי הכתב ופי' הדברים שכתב אחד בפנינו איש פלוני מת שבעדות אשה הקלו לסמוך עליו מפי הכתב אבל אם לא כתב כן בפנינו אלא שמצאו כתוב בשטר איש פלוני מת איש פלוני נהרג נחלקו בה בתלמוד הירושלמי ר' ירמיה אמר משיאין ור' בון אמר אין משיאין ואמרו שם מתניתא מסייעא לדין ולדין מסייעא לר' ירמיה על פי שנים עדים מפיהם ולא מפי כתבם מפיהם ולא מפי תורגמן מפי שנים ולא מפי אחד ולאו משיאין עד מפי עד אוף הכא משיאין מפי כתבם מסייעא לר' בון יפה כח עדים מכח שטר שהעדים שאמרו מת פלוני נהרג פלוני משיאין את אשתו מצאו כתוב בשטר מת פלוני אין משיאין יפה כח שטר שהמלוה בשטר גובה מנכסים משועבדים כו' וגדולי הפוסקים הביאוה ולא החליטו בה לפסוק כאחד מהם והרבה מפרשים סוברים בה כר' ירמיה ממה שאמרו בפרק קורדייקוס שאני אשה כו' אלמא דכל מפי כתבם כשר לעדות אשה ואף גדולי המחברים כתבוה כן ובלבד בשתתקיים הכתיבה עד שיתברר שהכותבה ישראל הוא וחכמי הדורות נסכמים להקל אף בלא קיום כלל וכן כתבוה גדולי הדור ומשום דקיום שטרות דרבנן ואם אנו מקילין בשל תורה ר"ל במפי כתבם היאך נחמיר בדרבנן אלא שקצתם הניחו הענין לעיני הדיין ומכל מקום אני אומר שאין זה כלום שהרי מתניתא דמסייעא לר' בון מפורשת ומבוררת והוא שבהדיא אמרו שאם כתוב איש פלוני מת אינו כלום וראוי לסמוך עליה ומתניתא דמסייעא לר' ירמיה מסותמת שאם מפני שאמרו בה אף הכא משיאין מפי כתבם שמא דוקא בשכתב כן בפנינו שהרי כשאמרו ולא מפי כתבם בדרך זה הוא אבל כל שמצאו כתוב אף במקויים אינו כלום ומכל מקום נראין הדברים שכל במקויים הרי הוא כנכתב בפנינו ויפה אמרו אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות עינינו תראינה ירושלם נוה שאנן אמן אמן סלה:

8 ועתה נשלם הפרק ונשלמה המסכת תהלה לאל. ומהנה נשלם מה שנראה לנו לכללו במסכת יבמות תהלה לאל. יבא אחריו מה שיראה לכללו במסכת סוטה. בעזרת הצור ובישועתו אמן אמן סלה. ברוך נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה